הרגע הטלפון צלצל... ושוב, לא עניתי.
ואתה, כרגיל, תשאל - למה? מה הפעם עשיתי?
זה הרי כל כך קל, כל כך פשוט!

אני לא מצליחה להפסיק לצחוק ולחייך...
(אתה לא תבין)

זה מצחיק!
כשאנחנו ביחד, מטיילים, מדברים.
אתה כל הזמן שואל... כל הזמן שואל...

מה מצחיק אותך? למה את צוחקת?

אז אתה לא מבין!

טוב לי, מתוק שלי, פשוט טוב לי!
מה יכול להיות יותר פשוט מזה.

אל תשאל למה, אני בעצמי לא יודעת.
בוכה וטוב לי!

אז תמשיך לנסות, להתקשר, לדבר.

לעולם לא תבין!

ואם כן, אולי, יהיה לנו טוב - ביחד...

ולא תצטרך להתקשר, שוב.