השלט בחוץ היה קצת עקום. הכיתוב, למרות השנים  עדיין ברור "צלם
אומנותי."  בפינת השלט ציור של  מצלמה מהדור הישן, מוכנה
לעבודה, יודעת שזמנה עבר.

חפנה כפותיה משני צידי עיניה  נשענה על חלון הראווה  והציצה
פנימה.  הרבה לא יכלה לראות. חלון הראוה אטום מאבק השנים המכסה
אותו. נדמה היה לה שיש משהו עדיין בפנים. דחפה את הדלת ונכנסה.
ריח מעופש קידם את פניה, עומד בחלל החנות הקטנה כאילו ממתין רק
לה ולדלת שתפתח כדי לחמוק החוצה.

"אתה פנוי?"
הרים את ראשו מהעיתון ובחן את פניה. אותות הזמן חרצו שבילים
ארוכים לאורך לחייה, מתעדים את הרגעים היפים כמו גם הקשים.
קמטוטי צחוק מפוזרים  ליד שפתיה הרחבות, מטפסים אל עבר  זוויות
העיניים. בחן אותה מלמעלה עד למטה, מתעכב על שאריות ישנות של
חמוקי גופה. חזר ונאנח, קיפל בקפידה את עיתון הערב של אתמול
והזדקף.

"מה אני יכול לעשות בשבילך, גבירתי?"
הרימה ידה בתנועת ביטול.
"אתה עדין עושה תמונות אומנותיות?
"תלוי למה את מתכוונת "אומנותיות."
"אני מתכוונת... אתה עדיין יודע לרטש  תמונות?"

חכך בדעתו. העיתון לא מעניין, אבל הוא כבר התרגל לשקט. לקח לו
זמן להגיב.  נבהל כשראה אותה מושכת בכתפיה, ומסובבת פניה
לצאת.

"חכי, כן אני יודע לעבד תמונות. רק תסבירי לי מה שאת רוצה
בדיוק."
חזרה ונפנתה אליו, ריח הזיקנה נושף בערפה.
"את חושב שתוכל?"
"הנה, אולי תשבי בבקשה. רוצה אולי שאזמין לך כוס קפה? שמולקי
יודע להכין קפה אם מבקשים אותו יפה."

"לא, לא צריך אני רק רוצה..."
"שאצלם אותך  לבוק? שש תמונות לא יקר, אני יוכל אחר כך לרטש את
התמונות כמה שתרצי אבל בשחור לבן, בצבע אין לי את הכלים," שוב
נאנח, מתבייש לגלות מומיו וחסרונותיו ברבים.

"אני רוצה לרטש תמונה ישנה, לא חדשה. אמרה ביבושת, לשפץ אותה
קצת."
"מה שתרצי. אם אוכל אעשה בשבילך, בשבילך במיוחד."

התכופפה מפשפשת בתוך תיקה הכבד. שלפה מתוכו צרור תמונות. עברה
עליהם במהירות,  לבסוף פסקה:   "הנה את זאת"

לקח מידה את התמונה, "את רוצה שאגדיל לך אותה, שאנקה אותה
משיני הזמן."

חיוך נוגה תלוי על לחייה  מבליט ומעמיק את קמטיה.
"בדיוק, תנקה אותה משיני הזמן, אבל גם תעדכן אותה."
"לעדכן? את רוצה אותה עכשיו  בצבע?"

"הצבע לא חשוב. אני רוצה שתוריד לו את המדים ותעשה אותו בן
חמישים, לא, לא בן חמישים בן חמישים וארבע."
"להוריד לו את המדים ולעשות אותו בן חמישים וארבע?"
"כן," הרימה קולה. "כן, תפשיט אותו ממדיו ותחזיר לי אותו
באזרחי, ובן חמישים וארבע אתה יכול?"