טל חן / מחלף |
ישבת לידי, אבל היית עייפה
אז במקום לשוחח נרדמת
וראשך היפה הצידה נשמט
וכמעט -
כמעט ונגע בכתפי
עוד סנטימטר ועוד אחד.
לאט, לאט.
ואני כבר פיללתי שכתפי תהיה לך לתמיכה
שתשקיעי את כל צרותייך בכרית זרועי הנוחה
והנה את כבר נשענת
והמיניבוס נכנס לתחנת הדלק
במחלף חבצלת
ואת התעוררת, קצת מבולבלת
אולי מנסה לאסוף חלקים מחלום שאבד
אבל אני כבר לבד
וכתפי נותרה יתומה נטושה
כקשת ללא אבן-ראשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|