|
כבר שלשה חודשים שאת כותבת, כותבת כמו שלא כתבת מעולם.
התאכזבת - כשאהבת ואיבדת - שוב צרב!
ורצית , כל כך רצית שוב להרגיש שטוב...
האושר הזה, מחכה לך- תאמיני שלפעמים הוא כבר כאן.
רק מחכה לאות הזה שיראה לך לך שאולי הוא הגיע על
חמור או סוס לבן.
תפסיקי לעשן כבר- זה יהרוג אותך מהר כמעט כמו חוסר הביטחון
שלך- מתפללת להתגבר...
ותשתי את היין הזה כדי לזכור את הערב הזה- ולא שוב
לברוח.
לבכות מספרים את אוהבת , הסופים שלהם יכולים לשבור לך את הלב-
תבכי מאושר, את טועה!
תגידי שאת כבר אוהבת! תגידי לו שאת באמת מרגישה- מרגישה
איך הוא בא ועוטף אותך בנוצות עדינות, שרק רוצות ללטף לך את
הפנים החיוורות.
תכתבי לו שאת מפסיקה לכתוב! |
|
|
הייתי רק רוצה
לנצל את המקום
הזה בשביל למסור
ד"ש לכמה
אנשים:
אמא, אבא, אורן,
יעל, ורד, דן,
שימי, גולדה,
סוסית,
כדרלעומר,
וקוצית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.