שירי הם דומים, הם אותו הדבר.
אותו הדבר השירים שלי המה.
לא חשוב מה אחשוב, מה ארצה, מה אומר,
איפה אני ולאן אתקדמה.
שמא תאבד לי בת-שחוק בשפתי?
פן אהיה כאחד האדם?
למה כך אתנהג, עד מתי?
וכן, כמה אפשר כבר להיות מטומטם?
זה קורה, זה קרה, זה יקרה לתמיד,
ההווה נעזר בעבר - לעתיד;
לא עניין למזל, אין רחשי גורלות,
שום גרמי השמים, אלים, אלילות:
זה אני! כאן עכשיו. דף צהוב. עט כחול.
ואיתי פה ליאתי, נתחיל במחול.
אז מה פה המסר? אז זהו שאין;
אז בואו נלכה כולם להזדיין...
ינואר 1999 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.