העיניים בוהות לשמים
הידיים נוגעות מלטפות
השפתיים לוחשות בין כפיים
והלב, הוא פותח דלתות
אבנים לבנות על מים
הטיפות שזולגות בוכות
אותיות שפורשות כנפיים
אל מעל לעצים ושדות
וכל מה שנשאר,
שנקבר בעבר
כל המילים שלא נכתבו
וכל השירים שלא שרו
והחור השחור
במקומו של האור
והשקט שכלום לא ישבור
מתרחק לאטי מן השער
מחפש את קולך בראשי
העתיד העטוף בצער
כבר פורש לפני את דרכי
עם כל מה שנשאר,
שנקבר בעבר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.