לפעמים השחור הוא ים,
שממנו האור מבליח;
פארק ירקון לא שייך לכולם -
כי שלך הוא, השלט מוכיח!

אך יש השמיכה מרופטת,
למרות אהבתי הצעירה;
והסלקום נדחף, כמו חיפש את
הדרך לעשות לנו רע...

לכן, כה חשוב לא לשכוח,
שמוקפת את בוורדים;
וכשאת מאבדת קצת כוח,
מזדהה עם אלפי בודדים,

זכרי ! בידך פרחים - שניים,
כך אנחנו, עדיין פורחים,
לומדים זה את זה, ובינתיים,
בשבילי אהבה מהלכים.

ארצה שיהיה מושלם,
אבל לא תמיד אצליח,
רק את המושלמת בעולם,
כבהבזק המצלמה שהנציח.

מבוסס על תמונה
מאחת התקופות המעצבות את חיי.
אולי בעתיד אצרף אותה,
כאשר מושא התמונה תסכים.
25/08/1998