מ. יציק / טלאים |
ל-א. כמעט שאיני זוכרת מה עלה בגורלה, ועדיין - קרה שנוצותיה החווירו לקול מצהלותיהם נכרך טבורה אחר סייסים רוכבים באוויר כמו לפי תור היו שהצמידו כפתוריה אל אוכפם הכבד ונתנו עיניהם בגזעי האלגומים; היו שכיסו עם שוליה הדקים את חובם לתשוקה תבואות החורף קפאו לקול מצהלותיהם אלגומים נכרכו בחובם לנוצותיה טבורה החוויר וכמו לפי תור - האביב האביב, היא זוכרת - שלומיאל. שלומיאל וביישן וממאן לתת אותותיו |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|