מ. יציק / בעבור חופן בונבונים |
את המין האנושי כולו. הייתי מקושש
כמו את השמשות המצחינות ביותר,
זוקף לזכותי
יריקות אש שכוויתן עדנה
את הזיכרון הכורע ללדת לילה מקופל
כבתנוחה עוברית ובועט
בשיפולי מבטו של אבי, כשמוכרת הממתקים הזקנה
מזמינה אותי לטעום לרגע
מדרקוני השוקולד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|