להט, חשבתי לעצמי, יש כאן להט, וכך
בשעות הבוקר של אמצע השבוע השלישי של חודש אפריל, נדמה לי
שאלפיים ומשהו,
שכרנו חדר באיזה בית-מלון ידוע למדי
בהרצליה
פיתוח -
התיישבתי לצדה. הציידים על החוף זייפו
צביטות של ברליוז, וייראת החול הסהרורי החלה להכתיב
שלל תוויה לשמש
היא כיתתה עיניה לעבר מגש רימוני האלומיניום, זרקה איזו הערה
בעניין עובי מסגרת המראות התלויות מעלינו, ומיד אחר-כך פנתה
לסובב סביבונים טרוטי רגליים
מעופרת בצבע שאינו מוכר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.