הארץ במצור, אמרו הזקנים
לשמור עליה התגייסו גיבורים
קרבות קשים, ללא תקווה
אחרי שנים, הקמת מדינה.

ביום עצמאות, כולם זוכרים
לתת כבוד, לאותם נופלים
חיילים אלמונים ללא נשמה
"מגש הכסף", לתקומת האומה.

ביום זיכרון, מכסים בפרחים
מדליקים נרות לזכר נופלים
סירנה זועקת, עצב עמוק
הדגל מורד, מסדר בירוק.

ברדיו שירי מלחמה וגבורה
וספור של לוחם שנלחם ברמה
האומה מצדיעה בכיכר וגלעד
זוכרת בניה, לעולם ועד.

בארץ הזו, הקרועה, המיוסרת
יש הנופלים, בדרך אחרת
בידי מחבל, בשוק בקניה
בדרך הביתה, בתוך תחנה.

בבית קפה במפגש חברים
במעבר חציה, בחג פורים
מאות נהרגו בטרור האכזר
ילדות, ילדים ובגיל מבוגר.

ויכוח מר, מתווכחים החיים
אבלי הטרור ואבלי המדים
למען העם, למות זה גיבור
אומה לא תצדיע ,למת בטרור.

לפגועי הטרור הדמעה יבשה
ו"מגש הכסף", מסמיק מבושה...