רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך אבל שום הגה לא יצא מהפה שלי
כשהגעת, רציתי גם להגיד לך שאני מוכנה סוף סוף למה שרצית כ"כ
הרבה זמן, הייתי מוכנה להרגיש אותך בתוכי וכשהגעת נישקת אותי
וחיבקת אותי חזק, כ"כ חזק שיכולתי להרגיש את פעימות הלב שלך
ונישקת את מצחי, ואז הפלת אותי על המיטה בכוח והפשטת אותי אבל
לא כמו פעם, הפעם הפשטת אותי במהירות וכשנכנסת לתוכי נאנקתי
ובלעתי צרחה אחת שרצתה לצאת, כשגמרת התלבשת ולא אמרת שלום...
אחרי קצת זמן כבר הפסקתי לחכות לשיחות הלילה שלנו כשהיית מתקשר
מהמוצב בצבא ואומר לי שאתה אוהב אותי, ורק אז התחלתי לבכות,
בכי יבש כזה שהדמעות לא יוצאות.
ואז ראיתי אותך ברחוב ואפילו לא אמרת שלום חיבקתי מישהי אחרת
והשפלת ראש, נראית מאושר ולא רציתי להרוס לך, כי אני עדיין
אוהבת ומחכה לפעם הבאה שתתקשר.

באתי לבקר אותך במוצב אבל אמרו לי שאתה בחדר שלך ישן, ראיתי
אותך ישן בכזאת שלווה שכבר ממזמן לא הרגשתי, ראיתי את הm16
חבוי בתוך ידיך כשישנת ולקחתי אותו, פעם ממזמן כשהיינו ביחד
לימדת אותי להשתמש בו ואיך להכניס את המחסנית פנימה ויריתי
כדור אחד,
התעוררת וכל המחלקה אחריך, אבל היה כבר מאוחר מידי.