כשאתה אומר לי "תזרמי"..
עולה בראשי התמונה של
מים, נחל, טבע מסביב,
יום שמש הרגשה של נועם ונחת..
בהמשך יתכן סכר.
ויש שהמים משנים את הכיוון כי
אחרת יתנפצו בסכר,
ויש שהמים ממשיכים הלאה ומתנפצים
מעלים קצף, משמיעים צלילים החודרים
לנשמה, זה פסטוראלי למדי גם..
יש מי שבונה את הסכר ומפסיק
את הזרימה הטבעית, כי סכר
הוא מעשה של אדם
לא של הטבע..
מים מתגברים על מכשולים שהטבע
מציב להם, אבל לא על מכשולים
מעשי האדם.. ומדוע בונה האדם את הסכר?
משיקולים הגיוניים שלא תמיד עושים יד
אחת עם הטבע אבל זה משנה את
משקל התמונה כולה
נותן לה יופי אחר.
יש שמתנפצים בסכר כי לא ראו אותו או
כי פשוט רצו בכך..
אבל לא כולם יכולים לחזות את הסכר
ויש מי שמשנה את הכיוון לפני ההתנפצות
ואני??האם אני טיפוס זורם?
או אסחף אחריך ואתנפץ בסכר?

"טוב נו חאלססססס!!!
בלי טובות אל ת'זרמי
אוףף איזו כבדה את..." :)