בלונדינית ובעלה אכלו ארוחת ערב בשקט ובנימוס, כיאה וכיאות
לזוג נעים הליכות שכמותם.
בעלה עיין בעיתון בסיפוק מדושן והפליט מדי פעם איזו אמרת שפר
שנונה בטון מדוד, במיוחד כשהגיע למוסף העסקים. בלונדינית
התבוננה בו מוטרדת מבלי להבין מילה וחצי מילה (מה אני עושה פה
-מה אני עושה פה - מי זה האיש הנפלא הזה, ואיך קרה שאנחנו
אוכלים באותו מטבח?)
בעלה היה גאה מאוד בגינוני השולחן שלו, ונהג לבצוע את הצ'יפס
באצילות ובדקדקנות בסכין ובמזלג. בלונדינית החרתה אחריו בהצלחה
פחותה, וגנבה מדי פעם בהיחבא ובתנועה זריזה צ'יפסון באצבעות
חשופות (שהסתיימו בציפורניים מהוקצעות למשעי) כשהוא לא שם לב.

מה יש לקינוח יקירתי? שאל בעלה וחייך אליה בחיבה ובנעימות עת
ניגב פירור מיותר משפתיו המושלמות.
בלונדינית בלעה את בלעה בחיפזון (הוא מאוד לא אהב את מנהגה
הנפסד לדבר בפה מלא) ואמרה בגאווה: מוס שוקולד! אני הכנתי!
והטעימה את ה'אני'.
הו, מאוד חביב מצדך יקירתי, חייך בעלה, והעביר לעמוד האחרון,
אם כי, זה לא יותר מדי קלוריות לגילנו?
בלונדינית נעצה בו מבט זועף ומלמלה חרש - דבר בשם עצמך! אך
דומה כי הוא לא שם לב לכך כלל.
היא הוציאה שתי צלוחיות קינוח מוכספות של מוס שוקולד שמימי
מהמקרר (קצף ביצים, שוקולד מריר ושמנת מתוקה גם יחד) והניחה
אותן על השיש.
היא הוציאה שתי כפיות תואמות בעלות עיטור מוכסף זהה.
היא סידרה בדייקנות שני דובדבנים מסוכרים במרכז כל צלוחית.
היא הניחה הכל על השולחן.
בלכסנה מבט זהיר אל מול גוש העיתון עם הרגליים שמולה, ליקקה
בזריזות את גבישי הסוכר שנותרו דבוקים לאצבעותיה מהדובדבנים.
בלונדינית נעצה כפית בגבעה המתוקה התלולה והאוורירית, הכניסה
אותה לפיה ועצמה עיניים בהתמכרות דתית כמעט, מתענגת על האופן
המושלם בו נמס המוס הקריר על לשונה החמה - -

יקירתי, אמר לה בעלה בבדיחותא, הגניחות שאת משמיעה כשאת נהנית
...
מילא כשאנחנו כאן לבד, אבל אני מאוד מבקש, מחר, כשנצא לארוחה
עסקית עם שטייף, שלטי בעצמך, כן?.. (בלונדינית פקחה עיניים בבת
אחת והסמיקה עד שורשי שיערה הברונטי)
זה מאוד יביך אותי אם תנהגי כך בפרהסיה. דיברנו על כך לא פעם
ולא פעמיים, זוכרת?
בלונדינית הנהנה בזעף מקדירה זוג גבות מרוטות עד דק - לא שמתי
לב כלל. הביטה בשארית המוס, ותיאבונה חלף לפתע.
נו זה בדיוק העניין! אמר לה העיתון עם הרגליים כמוצא שלל רב -
את פשוט לא מודעת לעצמך! התבגרי כבר! את לא ילדה קטנה, את אישה
מכובדת! אשתי! והוא נשק לה על המצח.
נשים רבות היו מתחלפות איתך ברצון. אבל אני - (העיתון קופל
בדייקנות שני קיפולים והונח על הכסא) - בחרתי בך. את צריכה
להודות יום יום (מבט מחפש) למזלך הטוב (בלונדינית קירבה אליו
את קופסת הקיסמים) ומה כבר ביקשתי? (בלונדינית עקבה מהופנטת
אחר תנועת הקיסם, פנימה והחוצה פנימה והחוצה תנועות קצביות
תמיד לכדו את תשומת לבה) מעט נימוס אלמנטרי? בלונדינית השפילה
עיניים, תוהה אם הוא נכנס למוד של דרשה.
אני הולך לחדר כושר, מתוקה, אולי נעשה משהו אחר כך? (הידד, זה
היה קצר!)
הוא צודק כמובן.
תמיד הוא צודק.
גבר נפלא כל כך. חכם כל כך. תמיד מגיע הביתה בזמן.
תמיד יש כסף בשפע. חופשות בבתי מלון, מנוי בקאנטרי קלאב, עוזרת
פעם בשבוע. ולא עובדת זרה, לא! עוזרת מקומית, שעולה יקר.
מדבר אליה יפה, בכבוד ובנימוס.
פרחים כל יום שישי. כתומים, יפים, מהסוג הזה שמחזיקים לו את
הראש זקוף בכוח עם חוט ברזל גם כשהם מתעייפים. לפעמים גם
אדומים.
נכון, כשהוא מפליג בתיאורים על יומו בעבודה, אין לה שמץ של
מושג על מה הוא מדבר, אך לא נראה שזה מפריע לו, במיוחד כשהיא
תולה בו עיני תכלת גדולות ומדמיינת רכבת ארוכה דוהרת ודוהרת
במנהרה שחורה אינסופית - - -
ו, כן, יש לו את הנטיה הזאת לשאת דרשות ארוכות וחינוכיות בנושא
סדר, נקיון, אסתטיקה וכדומה, אבל היא שמה לב שאם היא עושה
'אהא' בעיתוי המתאים, הדרשה מתקצרת באופן משמעותי והוא נראה
אחרי כן הרבה יותר רגוע, ומה זה בשבילה לעשות 'אהא' קטן מדי
פעם על מנת שיהיה מרוצה? ואוקיי נכון - במיטה הוא די מסיונרי,
אבל מצד שני, גם לא מתעסק עם נשים אחרות, כמו גברים מסויימים
מעברה, שנאסר עליה להזכיר את שמם בביתם המשותף מאז החתונה.
לא, סיכמה לעצמה את התקף ההגיגים הפתאומי, מעבירה יד בשיערה,
אין צורך להיות קטנוניים.


שחורדינית הורידה את הכלים מהשולחן, והעיפה מבט החוצה. כמעט
לילה כבר.  היא נשענה לרגע על אדן החלון נושמת נשימה עמוקה
מאוויר הלילה הצונן, הנעים, ממלאה בו את ריאותיה, מרגישה איך
פקעת קטנה של התרגשות וציפייה צומחת בתוכה.
מבעד לריסים חצי סגורים, הניחה שחורדינית לזהרורי השקיעה לשחק
איתה קצת במחבואים.
שחורדינית חייכה לעצמה.
היא החליפה לג'ינס משופשף, בעטה בנעלייםהצרות לטובת סניקרס
נוחים, וזרקה על עצמה חולצת טריקו אדומה ישנה שהבליטה כל מה
שצריך. היא כיסתה עצמה במעיל ארוך ומטשטש, נעמדה לרגע קל ליד
דלת הכניסה, בוחנת את גופה במראה. ממש כהה השיער שלה בלילה.
וגם הגבות שלה נראות עבות פתאום. כאילו מישהו צייר אותן בפחם
מגושם בשתי תנועות. זה מצא חן בעיניה דווקא.


היא טרקה את הדלת בעליזות פותחת אותה לרווחה.


אני במקלחת, אמר בקול רם זה שאין להזכיר את שמו, מנסה להתגבר
על רעש המים הזורמים, כבר יוצא חמדמודית, איך אני מת כבר לחבק
אותך חיבוק מועך - אני קפואההההההההההההההה צחקה ברונטית
בשיניים נוקשות והביטה בהערצה בישבנו המוצק מבעד לערפל האדים
החמים, אין לך מושג איזה גשם בחוץ, בררררררררררר - איך לא קר
לך ככה ערום?
מה קפואה? חייך זה שאין להזכיר את שמו, תני לי את הידיים שלך
רגע - -
ברונטית הרגישה איך גוף חם ורטוב מרים אותה מהרצפה.... את קלה
כמו נוצה, יודעת? מה זה, את לא אוכלת כלום בזמן האחרון?
ברונטית הצמידה את אפה הקפוא לשקע החמים בצווארו - - מרעיבים
אותי בבית...
הו, תיכף נטפל בך, אמר בנימה מבטיחה.
ברונטית התמקמה בנוחיות במיטת הסטודיו הרחבה, מחממת כפות
רגליים על הרדיאטור, מדליקה נר בריח יסמין מלטפת בנינוחות את
הכלבה, בהמשיכה את הספרון הקטן שהיה שם בדיוק מאותה נקודה
שהפסיקה בפעם הקודמת.
ברקע התמקמו כבר שחקני שתי הקבוצות.
- התחיל? נשמעה נהמה צרודה מכיוון המקלחת.
ברונטית ליכסנה מבט לעבר רלף קליין, מתוח וחגיגי בעמדת השידור.

- עוד לא, תזדרז!
מיטב הפרשנים נתנו בינתיים סקירות היסטוריות ממצות, טבלאות בית
ואמדני סיכויים על רקע המנוני שתי הקבוצות. ברונטית רחרחה ריח
מוכר - נשרף?
חמדמודית...
זה שאין להזכיר את שמו נעמד בפתח הדלת, בפוזה של דוגמן המחכה
לתשואות, מגבת בלבד לחלציו, תלתליו מטפטפים ובידיו צלחת עם שתי
זיוות לוהטות ופחית בירה גדולה קרה.
ברונטית הזדרחה מאושר.
ענקתה, פשוט ענק!! טקצ'נקו ילד לידך, י-לד!
זה שאין להזכיר את שמו, קפץ זחוח למיטה בשיווי משקל מופלא מבלי
להפיל את תכולת המגש והניח אותו על הכרית ברוחב לב, כבדיר
חזירים.
הספר נפל. זנבה של הכלבה נע מצד לצד בהתרגשות, כשתרה אחר
הפירורים שקפצו וניתרו לסירוגין בין המגבת הרטובה לחזיה
המעופפת.
תרועות החצוצרה של האוהדים התאימו לקצב נאקותיה של ברונטית,
שכלל לא אכפת היה לה להיות למעלה על מנת שיציץ גם על המסך.
המשחק התחיל.