כפיר אבינון / שגרה |
לא אצעק, כי ירא אני את השגרה,
ודממת הזעם, היא אשר משרה עלי את נגה הכתיבה,
ואין חפץ אני ליום של רגיעה, שכחה, מנוחת עולמים עד!
הכי-
אנשוך את שפתותיי, ואת אשר ינטוף-
אלקט ואסדר בין השורות לליריות,
פואטיקה מליצית חסרת שחר.
כי מחשכת מעמקים תצא,
גם אם יש, ומאירה היא את עצמה.
21.6.02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|