נסתרת את מחיי האמיתיים
באמצעות וירטואליות מלאה מוקשים,
שאת- מה שאת רוצה להיות
ואני-כל מה שאת לבי יכול להחיות.
פעם את מלכת תאוותיי
בהתאם למאוויי,
פעם את מלכת האדישות
ברגעים של שאלות קשות,
פעם את משחקת את החכמה
וכשכדאי לך, אז את הטיפשה.
אז בואי והגלי בפניי
צאי ממחבואך ! מספיק ודי !
לא יתכן ששמך ירעד על שפתיי
אך טרם ראיתיך בעיניי.
לא יתכן שתבערי בלבבי
אך טרם היית על משכבי.
אז עשי לי טובה
ותני למצפונך בעיטה,
המעיטי מערך עברך
ורק בהווה ועתיד נתמקד,
כי שם לתאוותינו כל הזמן
ועוצמתן רק בידינו, כמובן.
16/10/01 © |
