ארבל הכרמלי / ביום של ההווה |
עם מלים שכאן כתבנו
עד שהגיעה השעה
להתייצב זה מול זה נכוחה,
משתוקקים וכמהים
לקראת העינוגים
שפורטו בפרוטרוט
ונותר רק לחוות.
ואמנם...
מעיזים ונפגשים-
זה בזו מביטים,
קצת נבוכים,
משקה לוגמים
עם צחוקים מחפים
על היסוסים בתוליים
שהולכים ונמוגים
מול גלי תשוקה סוערים
אלי תאווה, שסוחפים
במערבולת של חושים,
שני גופות לוהטים
שעוד ועוד חושקים,
ללאות מסרבים-
רק למצות חפצים
ביודעם שאולי אין מחר
עבור חוטאים מסוגם.
11/11/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|