את הלכת, לא אראה אותך יותר
עומד מעל קברך מבכה את מותך
עכשיו שום דבר לא יוכל להחזירך...
אני מיואש, מיוזע וכואב
איך יכולת כך ללכת כשעודני אוהב
בלילה ההוא כשהכל התערבל
וסטינו מהדרך עפופים בערפל.
בלילה ההוא שלעולם לא אשכח
כשהזמן נעצר ואלוהים אותך לקח
כשניפצו כל הרצונות, חלומות
ונשארתי לבד עם מחשבות עגומות
כשהלכת נקרע גם משהו בתוכי
תמיד אוהב את חיוכך המלאכי..
ותמיד כשאני אביט במראה
אדע שבאשמתי כל זה קרה
את היית חיה ואני הוא המת
אני יודע שאותי את שונאת
אך על תשנאי זאת לא אשמתי
הייתי עושה הכל שזה לא יהיה אמיתי
כי את יקרה לי הכי בעולם
אוהב אותך יותר מעצמי, מכולם!
ובחיים אני לעצמי לא אסלח
ולכן אטול נשמתי ואהיה שלך
כי את הצער והכאב אני לא אסבול
ונוכל להיות יחד כי אני לא יכול.
ונאהב תמיד ונתמזג לאחד
כי בלעדייך חיי לא שווים, לבד. |
