אל תשתקי, שתיקתך נועדה לכאב.
אל תבכי עינייך הם כים אחד גדול- והדמעות הם כשושנים זרוקות על
חופו.
שפתייך כנוגה כחולה, שובות את הלהט שבתוכי, את כתכול השמיים,
ובי נדמת את אהבתך.

הביטי, הכוכבים הלילה כפיסות אור מהלכות בחשיכה, ואת מקרינה את
אורך אל מול אותו ירח, גורמת לו להזיל דמעה, לבכות.
הישארי איתי הלילה, כי איני יכול לנשום, קולך אחז בליבי, מבטך
שיתק את גופי, קשה לראות הסוף כה קרב.
ואני איני כואב הלילה- אלה רק קם מהחשכה אל האור, האור שאותי
סחף אל סופה אדומה בוהקת, שרק אותי, ורק לי מזמרת.

האם עדין הינך בודדה? שיכחי מהכל, את הרי יודעת שמולך נמצא
האדם, שכל נשימה, הבעה ולחישה לקוחות מעולמך, שכל כאב, שמחה,
עצב, נשמרות בשבילך.

כמו ילד רחוב נישא ברוח, כה שוטה, כה חושש, מהיום, מהיום
הגורלי, מהיום בו אוכל לשכוח, אפרח, אגיע גבוה- בלעדייך.
אל תתני ליום להגיע, הידפי אותו חזק, השתיקי אותי.

הלילה הגיע, לטיפה אחרונה על פנייך, אל תשאירי אותי לבד, זהו
המפלט האחרון. אל תחשבי שלא אסבול את הכאב, הישארי
הישארי לעוד שקיעה, כתומה סוחפת, שקיעה שתשכיח את הכאב.

והינני- קמתי מחלומי לעוד שיגרת עולם, שבא את החלום ואני כאיש
שווה בין כל החיים, והאם היה זה חלום, או אלא מציאות נשכחת.
אחיה את חיי, אתפלל ליום בוא יידמו לילותי, ואת תינצחי בתוך
עיניי.