|
משהו משתנה באויר
כל אשר קפא-
מפשיר
לא משתהה רגע
לוקחת את הקסדה
אוכפת את סוסתי
ויוצאת לפרדסים
הרוח נושבת
רעמתה מתעופפת
אוזניה דרוכות אליי
והיא כולה שלי
הציפורים נסות לקול הפרסות
ואנחנו יחד ממשיכות ודוהרות
מגבירה את הקצב
ומהעיר מתרחקת
ודמיוני הולך ומרחיק
איתי
מגבוה-
הדברים הקטנים
נראים כל- כך עוצמתיים
כל רגע אני מתחזקת
בוטחת בליבי
נותנת לדמיון להחליט בשבילי
בוטחת בחיים שאני רואה מולי
כל רגע אני מתחזקת
מקשיבה לעצמי
נותנת לגורל להחליט בשבילי
צוברת כח לאלו שצריכים אותי.
מרימה את ידיי
עוזבת את המושכות
מצליבה את הארכובות
וכעת גם רגליי חופשיות
מסתכלת אל העתיד שלי
ועל מה שאני מאמינה
גן עדן לא נוגע בי
הדברים אמיתיים
הדברים הפשוטים -
מובילים אותי.
גן עדן עוד רחוק ממני.
בין צילם של העצים
רק אהבה יכולה לשרור כאן
חיים פשוטים,
חיים של שלום
אבל הסכנה אינה זרה כאן. |
|
|
פוליאנה אמרו
הזכר אוהב את
המוות
אני אומר תנו לו
פריווט
עשר שנים אח"כ
שבק"ס אמרו שהוא
נופל וקם כי
הדרך ארוכה
ומפותלת
אני אומר תנו לו
לשבת
ומה יגידו עוד
עשר שנים את זה
הבמה נותנת
ואני אומר שאז
יהיה לכם ממני
קצת שקט
חצי תימני מביא
אותה בנבואה
מחורזת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.