|
מסתכל בעינית הדלת
הזוית ממקדת
מבט מפוצל
הצל בפינות התמזג עם השקט
כשיד נוקשת
שלווה מפרה
כששמש באמצע הבית
חמה, מפנקת
רעה, מזיקה
ויוקדת בלהט פאסיבי
כשזרוע נצרבת,
אשה נטושה. |
|
|
איינץ, צווי,
דריי,
אני הוא מרדכי.
ומה בכך,
תשאלו?
עולם ומלואו,
חביירים, עולם
ומלואו.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.