יצור מפחיד מהחלל החיצון בא והפתיע אותי ואת הגרביל שלי משכבר
הימים שעדיין לא קיים יחסי מין, אפרופו יחסי מין גם הבית שממול
לא נראה כמו תמיד, יש לו מחושים גדולים פתאום ואש על הרעפים,
הגינה הגדולה שיש לו הולכת ומצטמצמת ומסביב הבית נוצר אגם גדול
ההופך לאדום ואז שומעים מוזיקה מקסיקנית שכזאת והיא סוחפת את
כל הארנבים לריקוד סלסה סוער ומחלקים להם גזרים
ונרגילות והם נהנים כמו גמדי יעד קטנים עם כובעים מגניבים
ששומעים האוס ואוכלים פטריות כל היום, והכל נראה כל כך וורוד
וכל כך אופטימי ולא נצפה אסון באופק, שכן גם אף אחד מהארנבים
הללו לא ידע אסון בחייו, אך פתאום הם מבינים ומתחיל לשעמם להם
אז אבא ארנבון אומר לאמא ארנבונת שתגיד לילד ארנבון שיקח את
הכלב ארנבון לטיול בכפר ומסביב וילמד אותו על תרבויות ארנבונים
חדשים אך כשהילד יוצא מן הכפר הוא לא מאמין למראה עיניו - כל
היער הופך לחוץ טרופי עם עצי דקל וחוף לבן נגלה לפני עיניו עם
לוייתנים והכל ואז הארנבון מוציא ג'וינט שגלגל מבעוד מועד
וחוגג עם כל הלוייתנים ואז הם נרגעים בחוף ובאות חתולות צהובות
וורודות ומחלקות להם אוכל ושטויות ואז כולם קופצים למים ורואים
את האלמוגים ואת מה שנשאר מהעולם המודרני האכזר, אף אחד עוד לא
פגש את הקוסם המוזר שגר במערה שמובילה למימד אחר שבו חיים בני
אדם שמתאכזרים לעצמם ולמקום מחייתם אבל ארנבון מוזיקה בעל כתמי
הגראס שעליו מאוד מתעניין בצלילים חדשים שיכולים להיות במימד
ההוא ולכן הוא מחליט לארגן משלחת בחיפוש אחר מערתו של הקוסם
בעל המגבעת הכחולה בשחור לבן שמתגלגלת במורד גבעה באירלנד עם
ילדים שמנים ונמוכים מאוד שלכולם קוראים דארן וביירון והם רק
מעשנים סמים כל היום ומקיימים משכב זכר בגלל שאין להם מה לעשות
חוץ מזה, חבורת ארנבונים מתקרבת לעבר מערה.... אף אחד מהיצורים
"הנעלים" במימד הבא לא יודע על בואם ולכן הם ממשיכים לשכר את
עצמם במסיבות ריקודים וסמים עד אור הבוקר והם רק ממתינים
לזריחה הבאה כדי לבלות בעוד מסיבה שתקרב את מותם המר אבל זה לא
איכפת להם כי הם מסתכלים על השמש והיא מושכת אותם אל החלל והם
רואים אותה מקרוב והיא כל כך זוהרת אור חזק ובוהק אדמדם כתמתם
שכזה והם נגנבים ורוקדים וכולם שמחים במן עולם שכבה ואין בו
הגיון אלה רק קצב מטורף. בינתיים מצאו הארנבונים את המערה של
הקוסם עם המגבעת הכחולה שחורה לבנה שמתגלג... (טוב אתם כבר
יודעים) והם שואלים אותו אם הוא רוצה לשבת אתם על כוס קפה
ולדבר על רצונם, אז הוא אומר להם שיש לו קפה אבל אין לו על מה
לשבת ואז הוא נזכר שהוא קוסם אז הוא עושה הוקוס פוקוס
גנג'הנוקוס וצומח שיח גראס ענקי והם מהר מעשנים אותו ויושבים
בראש טוב על המדרכה על יד הטיילת באילת ופתאום עוברת לימוזינה
עם אריאל שרון אחד וגדול בתוכה אז הם צועקים לו "ש מ ן"
וממשיכים לדבר, הקוסם שומע את בקשתם ומתרעם שאין כאן שום עסק
עם גראס אז הם משנים בשבילו את נוסח הבקשה והוא מסכים להורות
להם היכן נמצאת המערה שלו אז הוא קם ופונה אליהם ואז המכונית
עם אריאל שרון בתוכה חוזרת רברס ודורסת את הקוסם. ועד עצם היום
הזה הארנבונים נשארים בפה פעור ובשפתיים פתוחות עם חולצת משי
שבכלל לא עליהם ליד הטיילת באילת.



(אגב, בסוף... היצור המפחיד מת!)

כתבו בהנאה רבה: הארנבונים.
כיתה:
בית ספר:
מקצוע:

הודבק כמחאה במזדרון בית הספר (גורביץ' - סגן המנהל)



תודה רבה לשגיא שוורץ שישב איתי על היצירה הזו וכתב ביחד איתי
שורה שלו אחרי שורה שלי.