טורו ווטנבה / ביום שמש |
גונחת,
מלבה יצרים חשוקים,
רוקדת בתוואי של אין מילים,
חששות ופחדים,
וליחוך הלשונות מספק
מחסה ככוך חפירות.
כילד תועה את דרכו
הוא לוחש,
ממשש, מגשש,
את גופה
מבקש
לחישות פשוטות
בין ארבע קצוות מיטה.
אך אצלה רק שתיקה,
מה אומר מבטה,
מה עושים,
חזיונות ווקאליים
בין כר לסדינים.
שתיקתה מתמשכת, גונחת
נמתחת
בין כבסי האהבה
אשר תליתי על גג ליבי
ביום שמש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|