אחרי כמה שנים שלא עשיתי פסח במגירות שלי החלטתי השנה שהגיע
הזמן לסדר קצת. בין כל המכתבים של האקסיות, התעודות הישנות,
המבחנים מהיסודי והקבלות על שיעורי הנהיגה מצאתי אוצר - אתם
מכירים את זה שמשעמם בשיעורים בבית ספר ואין מה לעשות ואז
מחליטים לכתוב סיפור? לא סתם לכתוב סיפור אלה לכתוב סיפור עם
השכן/ה שלידכם, לקפל דף (רצוי פוליו) לרצועות ואז כל אחד כותב
משפט בשורה ממשיך במילת קישור בשורה הבאה ואז מקפל את הדף כדי
שהשני לא יראה מה הוא כתב וימשיך מהמילת קישור את הסיפור וכך
הלאה, ובסוף מקבלים סיפור קצר לרב מצחיק שכל שורה בו לא קשורה
לשורה הקודמת... מכירים?
-יופי אז זה בדיוק מה שמצאתי באחת המגירות שלושה סיפורים  כאלה
שכתבתי עם חברי הטוב (שכבר שנה בארה"ב ואני מתגעגע) כשהיינו
בחטיבה (אין תאריך אבל אני מזהה לפי הדמויות בסיפור...). אז
החלטתי להעלות לכאן את הסיפורים קודם כל אחד ואם תאהבו אני
יעלה את השניים האחרים.
ואחרי כל ההקדמה הארוכה והמתישה הנה סוף סוף הסיפור (ואגב כל
השגיאות וסימני הפיסוק הם במקור):


יום אחד אביעד הלךברחוב ופתאום החליט שהוא גאון
ממש גאון כמו יהורם גאון רק שאין לו את הקול כמו שלו
אז הוא הלך וקנה מכונית בדיוק כמו שלו ועשה תאונה מיד
כשנכנס משה הנאחס לעולם אבל זה סיפור בפני עצמו לא נכנס לזה
אז הוא הלך למקום אחר ושם ראה אישה יפה מאוד
אז החלטתי להתחיל איתה ניגשתי אליה באלגנטיות ושאלתי: סליחה יש
לך אש על הכובע תכבה אותה מהר לפני שתישרף ויהיו לך כויות
על כל הגוף ואז לא תוכל ללכת לתחרות יופי שרצית ללכת אליה
כי הוא התבייש שהיא תראה שכל השיער נשרף לו ויש לו כויות
ועכשיו הוא נכה אבל נעזוב אותו עכשיו בוא נחזור לנושא העיקרי
ותפסיק להפריע לו ואז הוא הציע להנישואים היא הסכימה
מיד בלי לחשוב אז שאלתי אותה איפה? -אצלי או אצלך
והוא ענה לא אצלי ולא אצלך אלה בירח דבש שלנו בהאווי
- כן, כן עד להוואי אבל המטרה מקדשת את האמצעים ובמקרה הזה
הוא לא יחסוך אגורה וידאג שהירח דבש יהיה נפלא
פשוט מהמם אז החלטנו לפתוח בחגיגה הפרטית שלנו
ונשוט איתה ליוון ואם היכטה הפרטית שלנו תטבע אז נשחה
בים הפתוח ונגלוש בגלים ואולי גם נטבע והמציל יבוא להטביע
אותנו
אז לא ניתן להם ונילחם בהם עד חורמה עד שננצח
את גרגמל הרשע שכל היום מציק לדרדסים וגם אם העוזר שלו
ידאג לעזבון שיחולק לפי הצוואה ויקבע את סדרי הלוויה
זה יהיה מאוד עצוב אומנם אבל אנחנו נתגבר בכל זאת
הוא החליט להיקבר בקבורה יהודית ולא נוצרית כמו שרצתה
בהתחלה, אז פתחנו שולחן הבאנו פיתות חומוס שיפודים וכל האוכל
נגמר ואז הוא הגיע למסקנה שבאמת הוא הולך למות
מרעב אז הלכתי עם עצמי לדפוק ארוחה באל-גאוצ'יו והיה ממש
ממש שמח שהם ניצלו ולא מתו מרעב כמו שהוא חשב
את עצמו לזמר ושר: "לו יהי לו יהי אנא לו יהי כל שנבקש לו יהי"