|
יום רגיל ואני במרפסת
יושבת לבדי ועל הנוף מסתכלת
רואה אנשים באים והולכים
בין עצים גדולים ורחובות מלאים
השמש זורחת ועננים אין בכלל
יום יפה כזה רק חבל שאתה לא כאן
נכנסת לחדר ועל השולחן תמונתך
מחייך ומסתכל כאילו כלום לא קרה
חושבת ובך שוב נזכרת
כשאני חשבתי עלייך אתה היית עם אחרת
בלי לשים לב הדמעה לה זולגת
לא יודעת למה אני שוב נעצבת
מצב יום יומי שחוזר על עצמו
מן עצב שיגרתי והכל בגללו!! |
|
|
אם היו לי
חברים
הייתי כותבת
הרבה פחות
סלוגנים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.