רומן רוזנבלט / חדר בודד |
כשהשמש תשקע והלילה ירד,
יעטוף בקסמיו את העיר,
פנסים ידלקו, ובחדר בודד,
יתמלא באבק האוויר.
כבר שנים שהחדר עומד לו ערום,
מתכסה באבק העצבות,
אף זריחה או שקיעה שביקרו בו יומיום,
לא שברו את חומת הבדידות.
הירח ירד ויפציע האור,
משנתה שוב תקיץ לה העיר,
הבדידות למלא את החדר תחזור,
עצבותו, שום דבר לא יסגיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|