שבת בבסיס.חום של אייר.
נשארתי בחדר עם סדין מנומר.
המזגן מטרטר לי שירים כה נוגים.
הזיעה מטפטפת ממני פלגים.
שניקווים כמו זכרונות ילדות אפלים.
על שמים.

אין כבר כח להתקלח.אני שונאת את המים.
כשאת לא חולקת איתי רטיבות.

את בטח בבית כמו כולם.
פוסקת רגלייך לכל העולם.
וכשתבואי ביום א' חזרה לצבא
ריח הזרע יקיף אותך בהרבה אהבה.
ואני אתהה ביני לבין עצמי
האם כשגמרת לחשת בשקט את שמי.

כי כשכולם הלכו נכנסתי למיטתך.
ואחרי שגמרתי לחשתי את שמך.
וקברתי פניי בכרית מבושה.
וצחקתי כי אני אוהבת אשה.
גרב מיותמת שלך זרוקה בין השמיכות.
הרחתי אותה והתחלתי לבכות.
זוכרת איך ליטפת לי את האצבעות
של הרגליים.

ואני ראיתי אלוהים.ראיתי מלאך משמים.

מאתרת לעצמי את הנקודה המדוייקת
בה ערוותך את המיזרון מנשקת.
ושאפתי אל קירבי עולמות משונים
ריח של ים ומלח.וריחות של (דגים) צדפים.

שבת בבסיס חום של אייר.
נשארתי בחדר עם סדין מנומר.
השארתי לך סימנים בין השמיכות
ולחשתי מילים ונאנחתי קלות.
כי את בטח בבית כמו כולם.
פוסקת רגלייך לכל העולם.
לו הייתי זרע שניגר על ירכייך החלקות.
ניקווה בשלולית סביב הקרסוליים והאצבעות
של הרגליים.
כמו זכרונות ילדות אפלים
על שמים.