יש מילה ממנה אני מנסה להתרחק
היא כל פעם מתקשרת. אני ממשיכה להתחמק.
היא משאירה לי פתקים. הודעות במשיבון.
היא אפילו מתנחלת לה עמוק בזיכרון.
היא שולחת לי פרחים ליום ההולדת.
זו מין מילה שממש לא מוותרת.
עקשנית כזאת.נודניקית מטורפת.
למה היא לא עוזבת? היא קללה מכושפת.
היא חושפת מולי שיניים עקומות
כמו טורים ארוכים של מצבות ישנות.
היא לא מהססת להעיר אותי באמצע הליל.
החוצפנית מפריעה לי אפילו להתפלל.
לפעמים היתה נעלמת בעלבון וזעם.
בעיקר כשהייתי יוצאת עם בחורים. כמו פעם.
אבל בדרך-כלל היא מופיעה, הארורה,
דווקא כשיש בסביבה בחורה.
היא מפליצה לי שורות ארוכות של זיכרון מיני מיותם.
יש לה נאומים מעיקים כמו שיער ערווה ביום קיץ חם.
אני מגרשת:"מה את רוצה? יש לי חבר".
היא מחייכת:" תגידי,את מי את מנסה לסדר?
- לא כתוב בתורה שלך שאסור לשקר"?
צודקת,המילה, צודקת בהחלט.
צריך להגיד תמיד רק את האמת.
המילה הזאת- נו זה לא ברור?
היא "לסבית". זה כל הסיפור. |