בראש השולחן שני כסאות דוממים.
האחד לאליהו שיבוא כשאשן
והשני לך, שכבר לא תבוא
לשיר איתי את ארבע הקושיות
שכן תמימה כבר אינני.
ורשע נוטף מחיוכם של מלווי הריבית.
ושאלות אין לי אליך
כי אמרת, שחכמה אני די
והותר לי לחיות בלעדיך.
זר קטפתי לך,
היום יום הולדת.
ואני תוהה אם לעשות ממנו
עטרת לראש המצבה,
או להביא אותו לאימי
עכשיו שאבני מרירותה
הוצאו,
והיא שוכבת מעורפלת
מבקשת שתשוב
לשיר איתה
דיינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.