היא אהבה דובים אולי זה נשמע קצת מוזר להתחלה של סיפור אבל אי
אפשר לא לציין את העובדה שהיא אהבה דובים.
אני לא מדברת על דובים אמיתיים אני מדברת על אותם דובים חמודים
הבובות המתוקות שהיו לכל ילד
אבל היא כבר לא ילדה אתמול היא חגגה שש עשרה שנים היא ישבה
בחדרה וספרה שוב את הדובים שלה 53 דובים מכל הסוגים צהובים
חומים ורודים קטנים גדולים אין לה אפילו דובי אחד שדומה לדובי
אחר היא חיבקה אותם את כולם לא פספסה אף אחד אחרי שחיבקה את כל
הדובים היא חייכה לעצמה נשענה על הקיר חיבקה את הכרית ונזכרה
איך קיבלה את כל 53 הדובים שלה היא זכרה איך קיבלה כל אחד
מהם.
היא סידרה את הדובים על המדף שמעל המיטה והסתכלה עליהם מספר
דקות מחייכת לעצמה.
יוני נכנס לחדר היא אפילו לא שמה לב שנכנס הוא הביט בה, שוב
התפעל מיופייה המדהים משערה השחור החלק הוא נגע הכתפה והיא
הסתובבה אליו מחייכת אליו בשמחה הם ירדו לרחוב הלכו מספר
רחובות ונכנסו לחנות צדדית מאובקת המוכר הזקן חייך אליהם ואמר
בקולו הצרוד שש  עשרה נכון? יש לי בשבילך משהו מיוחד, תפרתי רק
בשבילך, הוא הוציא מתוך התיבה הגדולה שליד שולחנו דובי ירוק עם
עיניים סגולות ופה אדום מחייך.
היא חייכה אל המוכר לקחה את הדובי הירוק חיבקה אותו בשתי ידיה
הודתה למוכר ויצאה מהחנות יוני הלך אחריה מוכן ללכת לאן שתרצה
הרי זהו יום הולדתה השש עשרה.
הם חזרו לביתה נכנסו לחדרה והתיישבו על המיטה היא הניחה את
הדובי הירוק מולה והביטה בו תמיד רצתה דובי ירוק עם עיניים
סגולות ואף פעם לא מצאה כזה איך המוכר ידע?
לפתע היא הבינה וחיבקה את יוני באהבה.
דובי סגול נער ונערה ישבו בחדר שותקים ומביטים זה על זה...