|
בחלומי
ראיתי את
מותי.
שנתי הייתה
שלווה
ושוב
הייתי
תינוקת
צחה
ותפוחה
כענן.
אצבעותיי
לא ידעו
מגע
ועורי
לא זכר
את להב הסכין.
ושם
בין ערפילי
שיכחה
וגלי סגול עדינים
עטפה אותי
השייכות
האימהית
שלא ידעתי
מעולם. |
|
|
אתמול, הסלוגן
שלי הלך לאיבוד
אז חשבתי
וחשבתי- מה
הייתי עושה אם
הייתי סלוגן
אבוד?
אז חיפשתי בין
כל הדפים
הקדמיים בבמה
חדשה...
אבל עדיין לא
מצאתי את הסלוגן
שלי?
אולי מישהו הפך
אותו ללחם?
למה אף אחד לא
סיפר לי שיש גם
דף אחורי?
אחת מבולבלת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.