אני מקריבה את הכוס שהגשת לי
אל שפתיי, מתפתלת בלשוני סביב
פיתחו המעוגל,
מעבירה אצבע לחה סביב, סביב, סביבבב...
כצפירת נעימה ולחן עגמומי בוקע,
פתע אצבעי מועדת אל ערבוב מי עדן
לשוני מונעת לעברה, לשאוב טיפת
טעם גן עדן.
ורק עיניי, רק עיניי
מדמיינות טעם אחר
28/2/2003 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.