שי קדם / יום זיכרון |
ברדיו אותם שירים ישנים מתנגנים
על ילדות שניה וקיץ אחרון
כל כך יפים
כל כך מרגשים
כל כך נוגעים
ועכשיו ללכת
צריך לעמוד, משמר הדגל
ילדים קטנים שמנסים להצחיק אותי
והשיעמום הקל שתקף אותי פג
זה עוד יום זיכרון
אחד מני רבים שכבר ראיתי
ואולי עוד אראה
והזרים שסוחבים
לשים על קברי חיילים
והצפירה
ועוד טקס אחד
הכל כבר מורגש וידוע בעל פה
והכל זה עוד יום זיכרון
ובערב, חגיגות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|