בסוף הדרך
כשכל טעויותינו התנקמו בנו
כשהבנו שאין כבר על מה לכעוס
תביט בי מתמזגת באור השמש
מתחת לשמיים שיצרנו
נחייך חיוך ישן
ואתה תרכין ראשך
לזכר זכרונות שידענו
נאמר שתיקת שנים
לזכר הרגלים שהמצאנו
ולבסוף תנשק את ידי
למען אותה תשוקה
הזרועות שלך עוד חסונות
כדי לתחום גופי
ידיי עוד רכות הן
כדי ללטף פנייך
והאהבה נפלה בינינו
ונשאנו אותה
על כנפיי יונה צחה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.