גיל רוזנטל / גורל השעות |
רק מציץ מהחלון
כלוא כמו הזמן
שנחנק בשעון
רוצה לברוח
רוצה לחיות
אבל גורלי
כגורל השעות
הזמן עומד
הזמן לא מתקדם
הכל נעצר
ואני מתחיל להעלם
החיים עוברים
ואני משקיף מהצד
החיים בורחים
ואני נשאר לבד
החדר מתמוטט
הקירות מתפרקים
החלון נשבר
לאלפי רסיסים
בורח החוצה
מתחיל לחיות
ואיתי בורחות
גם השעות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|