כבר שברו לי את הלב כמה פעמים. דברתי עכשיו עם נטלי, עליו.
הצלחנו להגדיר מה זה שברון לב. האמת שהמושג לא ממש נכון. כי
באמת הלב כואב אבל זה לא שהוא נשבר, זה יותר כמו שלוקחים סכין
חדה ותוקעים לי אותה בלב ומסובבים ומסובבים שוב ושוב, עד
שמתרגלים לכאב וכבר לא מרגישים אותו. ואז יום אחד הוא הולך
ואני לא רואה אותו יותר, מוציאים את הסכין בבת אחת והכאב נעלם.
וכל מה שנותר זו רק הריקנות.
ואני נשארת תלויה לבד בריקנות בלי הכאב שמילא אותי עד עכשיו.
עדיין יש לי בראש מחשבות זרוקות עליו, הסכין עודנו מסתובב וערן
טרם הלך. אבל הוא ילך. ואז, אז אני כבר לא יודעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.