הוא מחזיק סכין בידו, סכין מטבח, כמו בסרטים
היא עטופה בשמיכה לבנה, טהורה כמו הילה
הוא מתקרב, ומתקרב, עיניו קרות ושורפות.
היא לא מפחדת, כי היא מבינה שזה בלתי ניתן לשינוי
הוא קרב ובא, צעדיו כבדים כמשקל ברזל.
היא מתקרבת אליו, בצעדים קלילים כשל איילה, מבינה שהנה זה בא.
הוא מביט בה, יפהיפייה כאור יום.
היא מביטה בכיעורו, ומחייכת
כשהסכין נתקעת, היא אינה צורחת, היא אינה נאבקת, היא רוצה בזה
כמעט כמוהו... נמאס לה לחיות, נמאס מהעולם, והוא חוסך לה את
הכאב
המלאך הטהור שמטרתו היא רשע, גורם בדרכו שלו לאושר מסוים...
היא מביטה מלמעלה, ותוהה אם הפסידה משהו... היא לא חושבת כך. |
