ומה אם לא יהיו בי המילים
ומה אם יתערפל הכל
ורק אבחש בחול
ואצייר לי סימנים,
יש עמוקים יותר
יש עמוקים פחות.

ובשיערי אתקע סיגליות
שיהיו לגן
שזע כמעט
בשל הרוח הלוחשת...
וגרגרים קטנים של חול
יתרוממו
כמו נתן להם האל כנפיים
ויהפכו לאבקנים.                                            
                               

סביבי,
מתוך פכפוך הנחלים,
ירעידו כינורות.
יבכה הנבל.
מתוך אדמת נפשי
אביט בך נובטת,
אפרוש ידיים
למען ייפתחו בי השערים
למען תכנס. בצעד מהסס...
כמעט ולא אחוש
          בעקבות רגליך על שביליי
למען תתבונן בערפל כחול
המתנגן לו בגווניי
ותתכרבל בו.