אביטל אובטרכט / דמעות של כאב |
מתכרבלת בשמיכה טוב וחושבת.
חושבת עליך ועל הריב המיותר,
ומה שאומר כבר לא ישנה דבר.
מתהפכת במיטה מנסה לשכוח.
אך רק עליך רוצה לחשוב המוח.
אי אפשר להרדם שדבר כזה בלב,
אי אפשר להרדם ששכחת לומר שאותי אתה אוהב.
אתה רחוק מכאן ואיני יודעת מה עובר עליך,
אם אתה ער או שמא נרדמת.
ואני אמחה את הדמעות,
כי מה שנותר לי עכשיו
הוא לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|