בלו אס / כנפיי הגעגוע |
חולשות אדמות טרשים
שהיו פעם אדמותיי
וקסמיי התעתוע מובילים אותי הלאה
כמו בשיח חרשים
לא מתחשבים ברגשותיי..
סחף התחושות שולה פתיתיי זיכרון
מקרקעית ללא מים
שיבשו קרניי חמה
וגל הלחישות מילא ראשי עד שיכרון
ולא די לו ביין
להסיר לוט הדממה..
כמיהתי לפרפר התר מפרח לפרח
סופג הדיי מבטך
הנשקפים בין אבקנים
ולא משאיר לי דבר, פורש כנפיו ובורח,
משאיר ניחוח גופך
מהול טפטוף סביונים..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|