|
כנפיי הגעגוע נושאות אותי מעלה
חולשות אדמות טרשים
שהיו פעם אדמותיי
וקסמיי התעתוע מובילים אותי הלאה
כמו בשיח חרשים
לא מתחשבים ברגשותיי..
סחף התחושות שולה פתיתיי זיכרון
מקרקעית ללא מים
שיבשו קרניי חמה
וגל הלחישות מילא ראשי עד שיכרון
ולא די לו ביין
להסיר לוט הדממה..
כמיהתי לפרפר התר מפרח לפרח
סופג הדיי מבטך
הנשקפים בין אבקנים
ולא משאיר לי דבר, פורש כנפיו ובורח,
משאיר ניחוח גופך
מהול טפטוף סביונים.. |
|
|
"אני בטוח שבכל
האגודות ספורט
מגיעים בסופו של
דבר לדיון הזה"
מאמן נבחרת
הטכניון,
כשחניכיו מנסים
להוכיח כי אם כל
הסינים יקפצו
ביחד לא יקרה
כלום מאחר
והמערכת סגורה
והתנע ישמר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.