איתי ברק / בדרך מעזריאלי הביתה. |
עלייך בעיקר ועל איך להשתחרר מהשלשלאות הדמיוניות האלה שכובלות
אותי אליך.
מנסה לחשוב על פיתרון אבל לא מוצא סיבה מההתחלה להשתחרר.
אני אומר לעצמי אז ניפגע עוד קצת אז מה העיקר לראות אותה
שמחה.
אבל זה לא הפיתרון... לפחות לא בשבילי.
צריך להשתחרר, צריך להשתחרר מחבלי האהבה.
ואת אני בטוח שכבר משוחררת תמיד היית ולעד תהיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|