מחר אתעורר חדשה
מסוחררת קלות, מקיאה נשמתי
אני ילד ואיש ואישה
זרוקה עירומה על סף קבורתי
וקולי נאלם לאיטו
רגליי שקרסו יקרעו רחבה
ואוכל אז לצעוק בשלווה
שהגיע הסוף, אני לא עצובה
אם אדע שאת לטובתי
אכרסם בשיניי מנעולים ודלתות
את רוצה את כולם לא אותי
מכוונת היטב, מספיקה לירות
נוזלים שירקתי מפי
את הטעם הקר של שפתיים זרות
מביכה את עצמי בעצמי
נוגעת, פוצעת בלי לראות
תילחמי כי מחר זה יבוא
השמיים יהיו צהובים צהובים
זה יכאיב זה מפחיד את אחת
כשתמותי תביני, הם רק מתרבים
וקולי נאלם לאיטו
רגליי שקרסו יקרעו רחבה
ואוכל אז לצעוק בשלווה
כי הגיע הסוף, אני לא עצובה |
