לבי בוער מהצתה מכוונת
אשר מבית תשוקתך את יוצרת
וכל תאוותי זועקת אלייך:
"בואי וכתרי אותי עם לפידיך"
וירקדו מלפנייך לבי וגופי
ככל שתלבי אש יצרי.
חשקי עלייך מבעיר סדיני מיטתי
שם שוכב והוזה בך ברוב צימאוני,
על יערות של תשוקה העולים באש
ועל תאווה העומדת להתפרץ
בלי שליטה,
בלי השהיה,
כאשר דמותך בין הלהבות
מנצחת על התשוקות,
מנתבת תאוותי רק אלייך
שאהיה כעבד לגחמותייך
המתחנן בעיניו הבוהות:
"בואי והבעיריני עוד..."
11/11/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.