כל אחד רואה רק את מה שהוא מסוגל לראות, מהזוית שלו ברגע
נתון.  שבוי במסכת אירועים ומאורעות.

נקירה, בת שמונה, בגדד
עכשיו שקט בבית. אימא שוב הלכה לבכות אצל השכנה ולשתות קפה עם
הל.  היא עושה זאת נהדר. בוכה ורואה טלתויזיה, אם היא עובדת.
אחי הגדול נעלם לפני יומיים, לא יודת לאן ברח. בטח מפחד אבל
עושה פנים של גיבור. שאר האחים שלי הלכו לשחק ברחוב בחיילים
ושבויים. רק אני בבית כי הבטן כואבת לי. אז אני שוכבת במיטה
וחושבת מה יהיה. סאדאם הבטיח שינצח את האימפרה ליסתים. אימא
אומרת שאין סיכוי,  אבל אף פעם אני לא יודת למי אין סיכוי, לנו
או לכלבים או לאויב הבוגדני הזה. אני כבר לא יודת כלום, רק
רוצה שהבטן לא תכאוב לי ושאבא שלי יחזור הביתה, אבל אני יודת
שלא יחזור. לא בטוחה מי לקח אותו אליו, אלוהים או צבא או
מלאכים או סאדאם, שגם הוא אוהב אנשים חזקים אבל הכי חלשים. מי
שלוקח לא מחזיר, כמו שלקחו את האח הקטן שלי שנולד לפני חודש
וכעבור כמה ימים מת. אימא שלי אמרה טוב שמת, כי לא היה לה חלב
לתת לו ואני חשבתי שאם היה לי אח קטן הייתי יכולה לשחק אתו, כי
הבובה שלי נפלה למים ונעלמה לי בשיטפון הגדול של החורף, אבל
אולי טוב שמת, כי אז יישאר לי יותר אוכל. אבל אני לא אומרת
כלום. רק בוכה ששומעת את הפצצות. מה יש לי לגיד, להרגיע את
אימא שצועקת? אז יותר טוב שתתעסק אתי ולא תחשוב.

ג'ו בלום, סגן, צבא ארה"ב
שלום יקירתי,
אז שוב מצאתי את עצמי בעיראק. בפעם הקודמת היה יותר נחמד כי
נשארנו על הגבול ורק פחדנו מהפצצות הידידותיות של הצבא הגדול
והחכם שלנו וחיכינו מתי נחזור הביתה. טוב, גם פחדנו מהנשק
הכימי-ביולוגי-אטומי שיש או שהיה לסאדאם. חלק גדול מהחברים שלי
גם חלה בכל מיני מוזרויות, אבל הצבא התכחש לכל והם שוחררו על
סעיף נפשי, והפכו סתם נכים. הפעם הפחד שלנו הרבה יותר גדול.
נחייה ונראה אם נחייה. אין טעם שארחיב בתיאור הפחדים שלי כי
ממילא הצנזור הצבאי ימחק חלק גדול מהם, את זוכרת? כמו שהיה
בפעם שעברה, אז נעזוב מה קורה אצלי ונשאל מה קורה אצלך?

כבר דאגת לחסן את הפרות? ומה עם הדלעת? אל תשכחי להזמין את
הקוטפים לפני שיגיעו לגודל  של פילים שלא תוכלי להרים או למכור
לסוחרים, והכי חשוב אל תשכחי ללכת לנשף האביב. אם תתני למייקל
לרקוד אתך, אולי יבוא אחר כך לעזור לך בקטיף, אבל חסר לך
שתכנסי אתו למיטה הרי כל העיירה תדאג אחר כך לספר לי. אז באמת
לא כדאי לך. ואל תשכחי להרים טלפון להורים שלי לכבוד החג וללכת
לשהות עימהם בערב החג - את זוכרת על איזה חג אני מדבר, נכון?
אל תעשי את עצמך ושמרי על עצמך, אל תשתי יותר מדי קולה זה עושה
לך גזים ובראשון לחודש אל תשכחי לשלם עבור המשכנתא. אם יהיו
לך בעיות נזילות תבקשי מאח שלי שיעזור לך אבל אל תבטיחי לו שום
דבר בתמורה - את בטח יודעת למה אני מתכוון. אני יודע את כועסת
עלי שברחתי והתגייסתי פעם נוספת אבל את גם יודעת שעם החובות
שצברנו לא הייתה לי ממש ברירה, מי יכול היה לנחש ששוב נגיע
לעיראק? אבל אל תדאגי אני אחזור.

זהו, אני צריך לזוז, אוהב אותך ומתגעגע ביי ביי
ג'ו

אסלם אבו-מאזן, סגן צבא עיראק
השבח לאל בני היקר שאני עדיין חי ונושם והורג אמריקאים, ימחה
שמם וזכרם מעל פני האדמה. אין לי ספק שאתם מחזיקים מעמד תודות
לכוחו ורוחו של המנהיג הדגול שלנו ושרוחכם לא נפלה ולא תיפול
לעולם. אתמול הרגתי איזה חמישים חיילים אמריקאים והחיילים שלי
הפילו שלושה מסוקים. אני לא בטוח שדיברו על זה בחדשות, כי יש
לנו עדיין בעיה של מסירת מידע לקהל המאמינים הנפלא שלנו. אבל
בעזרת השם ומוחמד נביאו אני משוכנע שנצליח לגרש את הכלבים
הכופרים מעל אדמתנו הכבודה והנשדדת, נשיב את כבודנו האבוד
ונשאר בחיים. אני מקווה שמכתבי מוצא גם אתכם בריאים ושלמים עם
מספיק מזון ומים. מחבק מרחוק ומתפלל ביחד אתכם למיגור הכובש
הציוני והאמריקאי. חבק את אימא בשבילי והקרא לה את המכתב הזה
בעוצמה ובכוח כמו שאתה יודע. ושהנביא ישמור על זקנך כמו שרק
הוא יודע, אינשללה.

                                אסלם אבו-מאזן, סגן צבא
עיראק, אי שם במדבר

הילה שמשוני, בית חולים מגויס מרכז המדינה

"הלו, הלו,
אוף שוב המשיבון הזה...
הלו....
טוב, תשמע יוסי, אני שוב מגויסת לחדר מיון -חירום. סתם ברדק.
לא יהיה כלום. כן, משמרות של 12 שעות. אין לך מה לדאוג, אבל יש
לך אוכל במקרר ואל תשכח להוציא את אילנית מהגן ובחמש יש לה חוג
ריתמיקה אה, ויש גם כביסה במייבש, אז  תעשה רק סיבוב נוסף. ואם
יהיה לך כוח תעבור דרך הסופר ותקנה את מה שאתה קונה בדרך כלל,
ותוסיף גם אננס טרי  לסלט פירות.

לא, אין לך מה לדאוג, אנו סתם שורפים כאן את הזמן. נראה אם
בסוף ישלמו לנו כוננות, בטח סתם ינצלו אותנו , כמו תמיד,  ואל
תשכח מחר בערב הולכים לפרידמנים. מה לעשות, הבטחתי. אז גם אם
אתה עייף תחשוב  פוזיטיב. כן, בדיוק תחשוב חיובי.
אגיע בשמונה ואל תשכח לקחת דואר.
בייי

אה, עיקר שכחתי נשיקות
אוהבת ביייי

אל תדאג, יהיה בסדר, בייייי

ו... אם אתה דואג אני במיון."