אברהם שיין / באצטדיון |
הירח שלי יושב בשורה הראשונה.
והשמש שלך ביציע האורחים.
ועל בימת הסוף רוקדים
ניני כוכבים.
את מצדה שלנו.
לא תיפול לעולם.
באתי אליך -- גחל
והפכתי - למדורה
בלילות אני מקדם
את כוחותי אל מוצב ליבך. באצטדיון הבוקר. שלנו
השמש והירח חולפים
בשירה אחרונה, לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|