בפינה נסתרת וחבויה
בחלקת אלוהים הקטנה
שעל הכרמל, שאת אוהבת,
מצאתיך יושבת
ובידיך בקבוק מרלו אוחזת-
רצית כבר להיות משוחררת.
היי עלמה, כבדיני בכוסית-
גם אני רוצה עמך להפליג
אל מחוזות אחרים, אל ירכייך,
לחפש אוצרותייך, לנבור במכמנייך
עד שתשמע אנקת הצהלה
של גבר המפליג עם אהובה.
אז בואי וכבדיני בחיבוק עגלגל
כדי שאיברי לא יישאר מדולדל,
אקיש בו על גבעת הערווה
ושפתותיה יפתחו כמו דלתות מסבאה,
איברי יחליק לו פנימה,
בין אור לדממה ינוע קדימה,
ירוקן תאוותיו לכבודך
ישאב מיצייך מגופך...
אז בואי ותהיי כבר מעשית-
בואי ונלגום מהכוסית
4/07/02 © |
