ארבל הכרמלי / בואי ונלך לנו |
אל השדות המוריקים
בהם גופינו יחרשו תלמים.
ואתן הכוכבים שמעל,
לך, אהובתי של המחר.
אל הכרם המאדים
נתגנב כמו שועלים
נקטוף אשכול מעץ תשוקתנו
ותבוא תאוותנו ותרוונו.
אל החוף העזוב
עם החול הזהוב
נפקיר גופנו ונתעלס
והגלים ילטפונו בכיף.
אל ההרים נצא
ועל נופים נצפה,
בידיים שלובות ועיניים חולמניות
נאמר מילות אהובות.
אל הפרדסים עם בושם הפריחה
נצא עם בוקר,
בלובן השקט נתעלס
ובכתום התפוז נשתגל.
אל הלונה-פרק נשכים-
ונשוב לילדותנו,
ניפרד מעומס החיים-
ונתמכר למשובותינו .
27/04/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|