מתי רז / קיץ אחד של אושר |
וזהרורית קרן אור
ריצדה בתלתל;
נעתקה נשימתי
ולבי אוכל.
גופך שרוע לצדי,
יונק לשד שפתותייך,
ידי נוגעות לא נוגעות
ונגוהות של אור
מרצדות בעיני
בקצה האופק כדור השמש
גולש לאיטו אל ים
אדוותיו צחורות כרבולת;
שרירי דרוכים, גופי מתוח באון,
נשאב אל קרבך בצמא.
טומן ראשי בין תאומי שדייך,
העולם עוצר מלכת
עת נשבענו
את שבועת החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|