כל יום נוספת טיפה ומתאדה,
נוטפת היא מעצי העד וחוזר חלילה.
כל יום מייצר העלה מולקולות חמצן וקולט פחמן,
המגיע לריאות שנושמות אותן.
כל שעה נוצרת שערה ונושרת,
דבר המעיד על בריאות מושלמת.
כל יממה זורחת השמש ושוקעת,
בחלון שלי ליד עץ הדעת.
דברים אלו אולי בשגרה ואולי ידועים הם בתת מודע,
אך דבר אחד יש לי בחיים, שבכל יום נוספים לו עוד ועוד תאים.
הדבר הזה נקרא הלב ובו יש תאי אהבה לרוב,
מתרחבים הם מידי יום וממלאים את הלב, והלב מתפתח ומתרחב,
והופך משתלט על כל הגוף וכשסיים לכלות את כל הגוף, משתלט על
הנשמה.
וכשהנשמה החלה מאירה מאהבה החל להשתלט גם על המשפחה, שבינתיים
התרחבה והתרחבה והפכה לרבבה.
והאהבה עדיין גדלה ומתגלגלת היא מגוף לגוף מנשמה לנשמה מנפש
לנפש.
והופכת גדולה כמו כדור שלג או להבה ומכה היא בכולם.
ולאחר, שמלאה את גופי ואת נשמתי, מועברת היא עכשיו למשפחתי
ולחברתי.
ולעולם לא אשכח את השורש של הפרח הזה,
שהפריחה אצלו זה הדבר הכי יפה.
שאוהב הוא את כולם וגם אותו מציפה אהבה,
שיוצאת מהגוף וגם מהנשמה,
ומשקה ומגדלת ומטפחת ומשקיעה,
בפרח העלומים הזו, פרח האהבה.